בטן, עור-שריר-שלד, ומערכת המין וגינקולוגיה-מיילדות · פרק 14
כאבי בטן וטראומת בטן ואגן
סיווג כאבי בטן ושיטת OPQRST-A, מנגנוני פגיעה, בדיקת FAST, וטיפול בפגיעות בטן ואגן
מקור: רפואת חירום טרום־אשפוזית · עמ'
484-492
שלושת סוגי כאבי הבטן
| מאפיינים | |
|---|---|
| כאב פנימי (Visceral) | עוויתי, עמום, קשה למיקום; בא והולך בגלים; מלווה בבחילה, הקאות, הזעה ודופק מהיר |
| כאב גופני (Somatic) | ממוקם, חד וחותך; נובע מגירוי לקרום הצפק; קבוע ומוחמר בשיעול/מגע |
| כאב מוקרן (Referred) | כאב המורגש באזור אחר מהאיבר הפגוע - למשל כאב בכתף המעיד על דימום מתחת לסרעפת (קרע טחול) |
שיטת OPQRST-A לסיווג כאב בטני
| O | P | Q | R | S | T | A | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משמעות | התחלה (Onset) | תנוחה (Position) | סיווג (Quality) | הקרנה (Radiation) | חומרה (Severity) | זמן (Time) | סימנים נלווים |
1
טראומת בטן
| שכיחות פגיעה (חבלה קהה) | |
|---|---|
| טחול | 40-55% - האיבר הנפגע בשכיחות הגבוהה ביותר |
| כבד | 35-45% |
| רטרופריטונאום (כולל לבלב) | 15% |
מנגנוני פגיעה
- פגיעה חודרת - קליע/דקירה; אנרגיית גל ההדף של קליע פוגעת גם ברקמה מסביב למסלול.
- פגיעת הדף - 'אפקט שקית הנייר' - איברים חלולים מלאי אוויר (כמו ריאות) נקרעים כשגל ההדף מונע מהאוויר לצאת.
- חבלה קהה - עלייה פתאומית בלחץ התוך-בטני פוגעת בעיקר באיברים חלולים; האנרגיה נספגת ברקמות (אין ספיגה על ידי עצמות).
חלל הבטן יכול לדמם עד 4 ליטר
חלל הבטן גדול ובעל יכולת התרחבות רבה - יכול להכיל עד 4 ליטר דם עם סימנים חיצוניים מועטים בלבד. הידרדרות עלולה להיות פתאומית וקיצונית - כל פגיעת בטן חשודה כמדממת ומזוהמת עד שבבית החולים יוכח אחרת.
דגשים בהערכת ABC
- A - הקאות עלולות לחסום נתיב אוויר; שאיבה מיידית ותנוחת צד יציבה.
- B - פגיעת דחיסה קשה עלולה לקרוע את הסרעפת ולגרום לתוכן הבטן לפרוץ לבית החזה.
- C - נפגע חסר מנוחה, עצבני, עם עור קר לח וחיוור קרוב לוודאי מדמם לחלל הבטן - גם אם הדופק תקין (לעיתים דימומים קשים לבטן אינם מלווים בעליית קצב הלב).
בדיקה גופנית
- נוקשות בטן 'כמו קרש' מעידה על גירוי צפקי - אין לנסות לבדוק רגישות ריבאונד.
- בטן תפוחה, רגישה וקשה לאחר חבלה = דמם פנימי, סכנת הלם וצורך בפינוי מיידי.
- בטרום-אשפוז אין זמן להקשיב לקולות בטן.
בדיקת FAST
בדיקת אולטרסאונד ממוקדת לטראומה, מבוצעת בבית החולים לאיתור דימומים פעילים בחלל הבטן. תוצאה שלילית (ללא דם בבטן וברטרופריטונאום) אינה שוללת הלם - יש לחפש מקור אחר (בית חזה, הלם נוירוגני).
עקרונות הטיפול
- מוודאים ABC ומספקים חמצן; שוללים/מאמתים פגיעת בטן לפי מנגנון הפגיעה.
- מקבעים ללוח גב עם צווארון בחשד לדימום פנימי פעיל.
- מכסים איברים בולטים בפדים רטובים בתמיסה סטרילית - אין להחזירם פנימה ואין להוציא עצמים תקועים.
- אין לתת אוכל או שתייה; פינוי דחוף תוך ניטור מתמיד.
2
פגיעות אגן
שברי אגן עלולים לגרום לאובדן דם רב (עד 3 ליטר) בשל כלי הדם הגדולים ורשת הוורידים העוברים דרך האגן - לעיתים עם סימנים חיצוניים מועטים בלבד, מה שעלול להסביר הלם ללא סיבה נראית לעין.
סימנים לפגיעת אגן
- המטומה בשק האשכים ('המטומת פרפר') או בעצם העצה; שינוי צורה באגן; הבדל באורך רגליים.
- פגיעה באיברים פנימיים - צואה דמית, דם בקצה השופכה או שתן דמי.
טיפול
קיבוע האגן מפחית את הדימום. בדיקת יציבות האגן תיעשה רק פעם אחת בבית חולים בלבד - טיפול גס או הנעה גסה עלולים להגביר את הדימום. יש לטפל כפגיעת עמוד שדרה משולבת עם קיבוע האגן למניעת תזוזה מיותרת.