זעזוע ומצבי חירום נוירולוגיים · פרק 3
שינויים במצב ההכרה
טיפול בהיפוגליקמיה ובחשד להרעלת אופיאטים
מקור: אוגדן מקצועי ALS 2024 · עמ'
86-87
נרקן IV
0.4-2mg, מקס' מצטבר 10mg
גלוקוז IV
25gr (תמיסה 25%)
גלוקוג'ל
15gr PO
1
אלגוריתם הטיפול
השכיבו על הצד ככל האפשר, אבטחו נתיב אוויר, שקלו חמצן, התקינו עירוי, בצעו תשאול ובדיקה גופנית מהירה, בדקו רמת סוכר בדם.
האם המטופל סובל מהיפוגליקמיה?
לא
כן
אם כן
שקלו גלוקוג'ל PO (בהכרה משתפת פעולה) או גלוקוז IV.
האם יש חשד להרעלת אופיאטים?
לא
כן
אם כן
תנו נרקן IV/IN/IO.
האם יש שיפור?
לא
כן
אם לא
חפשו גורמים אפשריים אחרים וטפלו בהתאם; שקלו מעבר לניהול מתקדם של נתיב האוויר.
נרקן
Naloxone
IN
2mg (מנות של 0.4mg חוזרות)
IV
0.4-2mg מהול ב-10ml סליין, חזרה כל 3-5 דקות
מקסימום מצטבר
10mg
מטרה
שיפור אוורור ריאתי, לא בהכרח התעוררות
גלוקוז
Glucose 25%
מינון
25gr IV
2
אבחנה מבדלת
- היפוגליקמיה: תסמינים נוירוגניים (רעד, פלפיטציות, הזעה) ונוירוגליקופניים (שינויי הכרה, פרכוסים).
- הרעלת אופיאטים: ירידת הכרה, דיכוי נשימתי, ירידת פריסטלטיקה, מיוזיס (היצרות אישון). בדיקת אישונים תקינה אינה שוללת.
- חבלת ראש, מחלת חום זיהומית, גורמים סביבתיים (הרעלות, היפו/היפרתרמיה), הפרעות אלקטרוליטריות, גורם נוירולוגי (אירוע מוחי, לאחר פרכוס, גידול).