הטיפול המיידי ביילוד

יש סבירות גבוהה שיילוד שנולד לפני סוף שבוע 37 (פג) יזדקק לפעולות החייאה.

בצעו מבחן אפגר לפחות פעמיים (דקה אחת ו-5 דקות לאחר הלידה). ציון 7 ומעלה נחשב תקין; אם הציון בבדיקה השנייה נמוך מ-6, בצעו בדיקה שלישית. יילוד חיוני מוגדר כבעל מאמץ נשימתי תקין, טונוס שרירים תקין ודופק מעל 100 לדקה.

מומלץ לבצע הערכת קצב הלב באמצעות חיבור למוניטור - האזנה לקולות הלב או מישוש דופק טבורי אינם מהימנים.

יילודים רגישים לשינויי טמפרטורה קיצוניים - הימנעו מהיפותרמיה (מתחת ל-36 מעלות) או היפרתרמיה (מעל 38 מעלות). חממו את חלל הרכב והשתמשו בכיסוי ייעודי.

ייתכן שיעברו כ-5-10 דקות עד שערכי הסטורציה יהיו תקינים - אין למהר ולהנשים בלחץ חיובי אלא אם יש סימני מצוקה נשימתית.

שקלו עירוי נוזלים בחשד לאובדן דם (עור חיוור, דופק חלש) - סליין בנפח 10 ml/kg.

לאחר ייצוב היילוד, שקלו עירוי גלוקוז תוך-ורידי (ריכוז 10%), תוך ניטור רמת הגלוקוז ושמירה על ערכים מעל 50mg% - בדיקת סוכר תיעשה בדקירת עקב.