טראומה סביבתית · פרק 22
פגיעות קור
דרגות ההיפותרמיה, החייאה במטופל היפותרמי, וכוויות קור היקפיות
מקור: רפואת חירום טרום־אשפוזית · עמ'
767-781
היפותרמיה
טמפרטורת ליבה מתחת ל-35.0°C. שלוש דרגות חומרה: קלה (32.0-35.0°C), בינונית (28.0-32.0°C), קשה (מתחת ל-28.0°C).
| סימנים עיקריים | |
|---|---|
| קלה | רעידות/צמרמורת, שיקול דעת מוטעה, חוסר יציבות, טכיקרדיה וטכיפניאה, יציבות המודינמית שמורה |
| בינונית | ברדיפניאה וברדיקרדיה, ערפול הכרה עמוק, היעדר רעידות, הפרעות קצב (גלי J), אישונים מורחבים מתחת ל-30°C |
| קשה | חוסר הכרה, בצקת ריאות, אפניאה, נוקשות שרירים, דום לב, אישונים מורחבים ומקובעים |
1
עקרונות טיפול והחייאה בהיפותרמיה
- מפנים למקום חם ויבש, מסירים בגדים רטובים, מכסים בשמיכות יבשות; מניחים שקיות חימום במפשעה/בית שחי/צוואר - לא על עור חשוף (סכנת כוויה).
- בדרך כלל הפרעות קצב על רקע היפותרמיה אינן מגיבות לטיפול תרופתי, ותנועה של המטופל ההיפותרמי עלולה לעורר פרפור חדרים ספונטני - יש לטלטל בזהירות מרבית ובמינימום.
- בהיפותרמיה קשה: אם הפרעת הקצב VT/VF, מבצעים דפיברילציה לא מסונכרנת אחת בלבד; ממשיכים ניסיונות נוספים רק בטמפרטורת ליבה מעל 30°C.
- אין לתת תרופות בהחייאה בטמפרטורת ליבה מתחת ל-30°C; מעל טמפרטורה זו נותנים תרופות ACLS במרווחי זמן כפולים.
- אי אפשר לקבוע מוות מחוץ לכותלי בית החולים עד שטמפרטורת הליבה של החולה תקינה - מטופלים היפותרמיים קיצוניים עלולים להיראות מתים (אפניאה, דום לב, אישונים מורחבים) אך לשרוד לאחר החייאה ממושכת.
התוויות נגד להחייאה בהיפותרמיה
פציעה קטלנית שאינה קשורה להיפותרמיה, איבוד צלם אנוש או ריקבון, וגוף קפוא (קרח המכסה אף ופה, בית חזה קפוא שאינו מאפשר עיסויים).
2
כוויות קור היקפיות
| מאפיינים | טיפול | |
|---|---|---|
| כוויית קור קלה (Frostnip) | אריתמה, עקצוצים, קור וכאב קל באזורים אפיקליים (אף, אוזניים) | חימום מקומי - חולף במהירות |
| נגעי קור (Chilblain) | נגעים אדומים-ארגמניים, כואבים/מגרדים, בתנאי לחות וקור לא-מקפיא | חימום מקומי ועיסוי עדין; חולף תוך שבוע-שלושה |
| רגלי חפירות (Trench Foot) | שלב פרה-היפרמי (קר, חיוור) → היפרמי (אדום, נפוח) → פוסט-היפרמי (רגיש לקור, נטייה לנמק לח) | הסרת בגדים לחוצים, איסור הליכה על הרגל הפגועה, ייבוש עדין |
| כוויות קור (Frostbite) | הפגיעה החמורה ביותר; שטחית - עור לבן ומבריק; עמוקה - עור אפור/מנומר, קשיח, ללא תחושה | אין לטפל בשטח (אלא בסכנת הקפאה מוחלטת); אין לעסות, אין ללכת על האזור |
הכלל החשוב ביותר בפגיעות קור היקפיות
מרגע התחלת חימום הרקמה, אין לחשוף אותה שנית לקור - מחזור הקיפאון-הפשרה החוזר גורם לנזק קטסטרופלי ובלתי הפיך. מוטב להשאיר רקמה קרה מאשר לחמם, לחשוף שוב לקור, ולחמם שוב.