טראומה סביבתית · פרק 22
פגיעות הדף ומעיכה
מנגנון גל ההדף, ארבעת סוגי פגיעת ההדף, ותסמונת המעיכה
מקור: רפואת חירום טרום־אשפוזית · עמ'
753-758
פגיעות הדף מוכרות היטב בישראל עקב הניסיון הרב שנצבר בפיגועים. גל ההדף נוצר כשחומר הנפץ עובר ממצב צבירה מוצק/נוזל למצב גז במהירות רבה, ונע במהירות של 3,000-8,000 מטר בשנייה. פיצוץ בחלל סגור קטלני פי כמה מפיצוץ בשטח פתוח, מכיוון שגל ההדף מוחזר מהקירות ופוגע בגוף מכיוונים שונים ובעוצמה רבה יותר.
1
ארבעת סוגי פגיעת ההדף
| מנגנון | פגיעות אופייניות | |
|---|---|---|
| ראשונית | גל ההדף עצמו עובר דרך חללי אוויר בגוף | קרעים באיברים חלולים (ריאות, מעי), תסחיפי אוויר, טלטול איברי בטן לא מקובעים, שברים מרוסקים, קטיעות |
| שניונית | חפצים שהודפו על ידי ההדף (מסמרים, שברי זכוכית) | פציעות חודרות הדומות לפגיעות מקליעים |
| שלישונית | הנפגע עצמו נזרק ופוגע בחפצים/ברצפה | הטחת הגוף בקיר/בקרקע |
| רביעונית | כוויות מגזים חמים/חומרים כימיים, שאיפת עשן | כוויות הבזק, כוויות רגילות, הרעלת שאיפה |
רוב נפגעי ההדף
סובלים משילוב של כל ארבע הפגיעות גם יחד. הטיפול דומה לטיפול בנפגע טראומה רגיל (סבב ראשוני ושניוני לפי PHTLS), עם תשומת לב מיוחדת לבטיחות הצוות, עצירת דימום חיצוני, מתן חמצן לחשד בארוטראומה ריאתית, וטיפול בפגיעות משולבות (עמוד שדרה, בטן, חזה, קטיעות).
2
פגיעות מעיכה ותסמונת המדור
פציעת מעיכה מול תסמונת המעיכה
פציעת מעיכה - הנזק המכני הישיר (נמק) מלחץ ממושך על איבר. תסמונת המעיכה - מכלול הסיבוכים המערכתיים המשניים: תאי שריר במעיכה (60-300 דקות) משחררים יוני אשלגן, ציטוקינים ומיוגלובין שחודרים למחזור הדם בכמות גדולה ברגע החילוץ.
פתופיזיולוגיה
- יוני אשלגן בכמות גדולה עלולים לגרום להפרעות קצב קטלניות.
- מיוגלובין גורם לסתימת אזור הסינון בכליות (Acute Tubular Necrosis) ולרעילות ישירה לגלומרולים.
- מנגנוני הנזק: הלם היפוולמי מדימום/בצקת מקומית, חמצת מטבולית מנשימה אנאירובית, מיוגלובין בדם, ואי-ספיקת כליות.
- הסכנה הגדולה ביותר לנפגע היא בזמן החילוץ עצמו - כשכל החומרים שהצטברו משתחררים בבת אחת למחזור הדם הסיסטמי.
עקרונות הטיפול
- גישה ורידית מוקדמת ועירוי נוזלים להתגברות על אובדן נוזלים ולמיזעור נזק כלייתי.
- ניטור קרדיאלי ואק"ג בשל חשש להפרעות קצב מיוני אשלגן.
- לעיתים, במטופל מסכן חיים ולכוד מעל שעתיים, ולאחר התייעצות עם מוקד רפואי - מתן גלוקוז, ביקרבונט ופוסיד.
- אם אי אפשר לחלץ בזמן, ייתכן צורך בכריתת האיבר הלכוד בידי רופא מומחה בזירה.
- יש לתעד את משך הזמן שהנפגע היה לכוד - נתון קריטי להמשך הטיפול בבית החולים.