← חזרה לחומרי הלימוד
פגיעות בכלי דם (פגיעות וסקולריות) · פרק 10

טרשת עורקים ומחלת לב איסכמית

גורמי סיכון, מנגנון הפלאק הטרשתי, אנגינה פקטוריס ותסמונת כלילית חריפה (ACS)
מקור: רפואת חירום טרום־אשפוזית · עמ' 340-356
חסימת עורק כלילי - פלאק ותרומבוס חוסמים את זרימת הדם לשריר הלב
חסימת עורק כלילי - פלאק ותרומבוס חוסמים את זרימת הדם לשריר הלב
גורמי סיכון לטרשת עורקים
גורמים
לא ניתנים לשליטה גורמים תורשתיים, גיל (מעל 40), מין (שכיח יותר בגברים)
ניתנים לשליטה חוסר פעילות גופנית, עישון, עודף משקל, מתח נפשי, תזונה עשירה בשומן רווי/טראנס
עישון - גורם הסיכון הראשי
למעשנים סיכון גבוה פי 2-6 לטרשת עורקים ואוטם; 45% ממחלות הלב האיסכמיות נגרמות מעישון. עד גיל 65, למעשנים סיכון גבוה פי 2-3 למוות ממחלת לב איסכמית וממוות פתאומי, ופי 8 לאנוריזמה אאורטלית.
1

מנגנון היווצרות הפלאק הטרשתי (אתרוסקלרוזיס)

עורק תקין לעומת עורק עם היצרות עקב הצטברות פלאק טרשתי
עורק תקין לעומת עורק עם היצרות עקב הצטברות פלאק טרשתי
שלבי היווצרות הפלאק (10-15 שנה עד גודל מלא)
יציבות הפלאק
הצטברות חיובית (לתוך הלומן) - פלאק חשוף וחסר יציבות, מקושר ל-ACS ולאוטם. הצטברות שלילית (לתוך דופן כלי הדם) - נגעים יציבים יותר, מתבטאים כאנגינה פקטוריס יציבה. דווקא האתרומות הגדולות הן היציבות ביותר - האתרומות הלא יציבות המובילות ל-ACS בדרך כלל מצרות את העורק בפחות מ-50%.
2

אנגינה פקטוריס (תעוקת חזה)

מאפייני כאבים אנגינוטיים
אנגינה פקטוריס יציבה - מצב שאינו מסכן חיים
מאפיין
מחזוריות קשורה למאמץ, התרגשות, אכילה או חשיפה לקור
משך אפיזודה קצר, 1-5 דקות
גורם מקל מנוחה וניטראטים
סימן היכר אופי ועוצמה מוכרים למטופל מזה למעלה מ-6 חודשים
כל חריגה מהתבנית = חשד לאנגינה לא יציבה
כל שינוי בתדירות, בעוצמה, בהופעה במנוחה, או אי-הקלה במנוחה/ניטראטים - הופך את האבחנה לאנגינה לא יציבה, שהיא חלק מספקטרום ה-ACS.
3

תסמונת כלילית חריפה (ACS)

שלושת מצבי ה-ACS (כמעט תמיד עקב קרע פלאק לא יציב)
הגדרה
אנגינה לא יציבה (UA) מצב מקדים לאוטם; ללא עלייה משמעותית בביומרקרים
STEMI אוטם שריר הלב המלווה בעליות ST באק"ג
NSTEMI אוטם שריר הלב ללא עליות ST, אך עם עלייה בביומרקרים
אוטם אטיפי
נמצא אצל 42% מהנשים ו-32% מהגברים - ביטויים אפשריים: היעדר כאבים, חולשה קיצונית, קוצר נשימה ללא תלונה נוספת. שכיח בעיקר בחולי סוכרת, קשישים ונשים, וכן במטופלים פסיכיאטריים, באי-ספיקת כליות, בזאבת (SLE) או ב-AIDS. אין להקל ראש בתלונה אצל מטופלות מבוגרות.
ביומרקרים לבביים בסרום
עלייה תוך שיא חזרה לנורמה
CPK-MB 6 שעות 12 שעות 24 שעות
טרופונין 6 שעות - עד כשבוע
טרופונין - יעיל אך לא בלעדי
טרופונין יעיל מאוד בזיהוי אירוע איסכמי חד אך פחות יעיל באירועים חוזרים וסמוכים (בשל שהותו הארוכה בדם); רמתו יכולה לעלות גם ממיוקרדיטיס, PE, ספסיס, אי-ספיקה כלייתית, טראומה ללב וטכיאריתמיה ממושכת - לא רק מ-ACS.
עקרונות הטיפול ב-ACS

שיעורים קשורים

פתופיזיולוגיה וסיבוכי אוטם שריר הלב שבץ מוחי איסכמי, תסחיף ריאות ואירוע מזנטרי
תרגלו שאלות בנושא זה השיעור הבא: פתופיזיולוגיה וסיבוכי אוטם שריר הלב