הערכת מצב המטופל · פרק 2
הערכה ראשונית (Primary Survey): ABCDE, AVPU וטיפול בחסימת נתיב אוויר
המפגש הראשון עם המטופל - איתור וטיפול מיידי בכל בעיה מסכנת חיים
מקור: רפואת חירום טרום־אשפוזית · עמ'
59-70
הערכה ראשונית (Primary Survey)
השלב הראשון של המפגש עם המטופל, נמשך דקות אחדות בלבד ומטרתו לאתר כל בעיה שמסכנת את חיי המטופל ולטפל בה מיד - לפני שממשיכים בהערכה המלאה.
1
לפני הגישה למטופל
- סקירת מקום הימצאות המטופל (scene survey) - לוודא שאין גורמים המסכנים את המטופל, הצוות או הסובבים.
- התמגנות מתאימה טרם מגע עם המטופל: כפפות, ובמידת הצורך חלוק ומסכת פנים.
- איסוף רמזים מהזירה - תנוחת המטופל, סביבתו, מצב הבית - יכולים לרמז על חומרת המצב וסוגו.
2
סדר הבדיקות בסבב הראשוני: ABCDE
| משמעות | |
|---|---|
| A - Airway | דרכי האוויר |
| B - Breathing | נשימה |
| C - Circulation | מחזור הדם |
| D - Disability | מצב הכרה |
| E - Exposure | הפשטה ובדיקה משלימה |
חשוב לזכור
בפועל הפעולות מתבצעות במקביל ולא בהכרח ברצף נוקשה - ברור שברגע ההגעה למטופל שמים לב תחילה למצב ההכרה שלו. הערכה ראשונית של חולה מתחילה במצב ההכרה; הערכה ראשונית של נפגע טראומה מתחילה בהערכת נתיב האוויר ועצירת דימום פורץ אם יש. בטיחות קודמת לכול.
3
מצב הכרה: AVPU
| משמעות | |
|---|---|
| A - Alert | בהכרה מלאה, עונה לשאלות בתשובות ברורות, מתמצא בזמן ובמקום |
| V - Verbal | מגיב לגירוי מילולי (שאלה, קריאה בשם) אך אינו ערני באופן מלא |
| P - Painful | מגיב רק לגירוי כאב (למשל צביטה בשריר הטרפז) |
| U - Unresponsive | אינו מגיב לא לגירוי מילולי ולא לגירוי פיזי - חוסר הכרה מוחלט |
מטופל ברמת U
אם המטופל אינו בהכרה כלל (U), יש לעבור ישירות לסכמת החייאה - לאבטח דרכי אוויר ולהעריך נשימה.
4
A+B: דרכי האוויר והנשימה
פגיעה בדרכי האוויר ובנשימה עלולה לגרום למוות תוך דקות ספורות - הסכנה הגדולה ביותר לחיי המטופל. מעריכים A ו-B כיחידה אחת, בעזרת כל החושים: ראייה (סימני פגיעה, אפר/פיח/קיא בפה, תנועת בית חזה, רטרקציות בין-צלעיות, שימוש בשרירי עזר), שמיעה (חרחורים/צפצופים/נחירות = חסימה חלקית; היעדר קולות = ייתכן שאינו נושם כלל), מישוש (יציאת אוויר, עליית בית חזה, הזעה) וריח (אצטון = היפרגליקמיה, אלכוהול).
קצב נשימה תקין (מבוגר)
12-18/דקה
נפח נשימה תקין
כ-500 סמ"ק
טכיפניאה
קצב מהיר מהתקין
ברדיפניאה
קצב איטי מהתקין
5
טיפול בחסימת דרכי אוויר מגוף זר
| מאפיינים | טיפול | |
|---|---|---|
| חסימה חלקית | בהכרה מלאה, משתעל, אוחז בצווארו, חרדה | לעודד שיעול חזק; אם מתעייף - תמרון היימליך; אין לטפוח על הגב במבוגר (מפריע לשיעול) |
| חסימה מלאה | אינו יכול לדבר/להשתעל, מצוקה קיצונית | טפיחות בין השכמות; אם לא עוזר - תמרון היימליך (לחיצות בטן חוזרות) |
דגשים חשובים
- בילדים ומטופלים קטני מבנה - מטים כלפי מטה וטופחים חזק על הגב במקום היימליך.
- אין לבצע היימליך בנשים בהיריון מתקדם, אנשים שמנים מאוד ותינוקות מתחת לגיל שנה - במקומו מבצעים לחיצות חזה.
- אם המטופל מאבד הכרה - מתחילים לחיצות חזה (כמו בהחייאה), ולפני כל ניסיון הנשמה בודקים אם יש מעבר אוויר.
- רק פראמדיק או רופא רשאים לשלוף גוף זר הנראה לעין במלקחי מג'יל, בעזרת לרינגוסקופיה (בהגעת נט"ן).
- לאחר הוצאת הגוף הזר - יש לוודא שלא נותרו שאריות בלוע (מניעת אספירציה חוזרת) ולוודא שאין שריטות/דימום בדרכי הנשימה.
סילוק הפרשות
מטופל מחוסר הכרה שמקיא - יש להשכיבו על צידו (תנוחת התאוששות) ולסלק הפרשות: סמיכות באצבעות (ללא הכנסת אצבע לפה!), מימיות בבד סופג/גזה/סקשן. סכנת החנק עולה ככל שרמת ההכרה יורדת - רפלקס הבליעה והשיעול מושהה.
6
C: הערכת מחזור הדם
סדר בדיקת הדופק
- מטופל מחוסר הכרה: בודקים דופק קרוטיס (צוואר) - לא פחות מ-10 שניות. אם אין דופק מרכזי - מתחילים החייאה מלאה (CPR + AED) מיד.
- מטופל בהכרה מלאה: קודם דופק רדיאלי (יד) - נוכחותו מעידה על פרפוזיה סבירה לגפיים.
- אם אין דופק רדיאלי - בודקים דופק פמורלי (מפשעה); אם גם אין - בודקים דופק קרוטיס (אחראי על כ-60% מאספקת הדם למוח).
- דופק קרוטיס בלבד (ללא רדיאלי/פמורלי) מלמד על פרפוזיה מינימלית בלבד לשימור חיים - הכרתו תאבד במהרה.
- מעריכים קצב (מהיר/איטי), סדירות ועוצמה (חזק/רגיל/חלש) - משקפים את כושר ההתכווצות של הלב ואת איכות לחץ הדם.
מצב העור
| מה זה מלמד | |
|---|---|
| עור חיוור | כיווץ כלי דם פריפריים - עילפון, הלם תת-נפחי |
| עור אדום | הרחבת כלי דם - הכשה/כוויה/עקיצה מקומית, או אלרגיה/חום על שטח רחב |
| עור כחול (כיחלון) | מחסור בחמצן - היפוקסיה, בעיית נשימה |
| עור קר | התכווצות קפילרית - הלם תת-נפחי, או היפותרמיה |
| עור חם | הרחבה קפילרית - הכשה/עקיצה מקומית, מכת חום, מחלת חום |
מילוי קפילרי
לוחצים קלות על ציפורן המטופל ובודקים כמה זמן לוקח לצבע הוורדרד לחזור. תקין: פחות משתי שניות. ממושך יותר מרמז על בעיה בפרפוזיה - אך אינו סימן אמין ביותר (מושפע גם מגורמים כמו סוכרת, עישון, קור, ולא רק מהבעיה הרפואית הנוכחית).
7
החלטת טיפול/פינוי (T&T) בתום הסבב הראשוני
אם נמצא אחד מאלה - פינוי מיידי, ללא דיחוי
- איום על דרכי האוויר (A).
- מצוקה נשימתית קשה (B).
- פגיעה בזילוח הדם לרקמות (C).
- ירידה ברמת ההכרה (D) - חשד לפגיעה נוירולוגית.
עקרון מנחה
יש לקצר ככל האפשר את שהות הנפגע בשטח ולפנותו במהירות המרבית. רק אם ההחלטה הרפואית השקולה מאפשרת זאת, ממשיכים בסבב השניוני בזירה; אחרת הוא יבוצע במהלך הפינוי.