מצבי חירום בפסיכיאטריה · פרק 20
הערכה פסיכיאטרית ראשונית וגישה טיפולית
אבחנה בין הפרעה אורגנית לפונקציונלית, בדיקת המצב הנפשי, קשר טיפולי ואמפתיה, והרגעת מטופל סוער
מקור: רפואת חירום טרום־אשפוזית · עמ'
680-686
הכלל הראשון - חפשו בעיה גופנית
בכל הערכה של מצב חירום נפשי יש חשיבות עליונה לשלילת גורם גופני/אורגני. שינוי במצב ההכרה מלווה כמעט תמיד הפרעה אורגנית-מוחית (הרעלה, פגיעה מטבולית, זיהום, טראומה) - יש לחפש תמיד גורם גופני לפני שמייחסים תסמינים למחלת נפש טהורה.
| מאפיין | |
|---|---|
| הפרעה אורגנית-מוחית | כמעט תמיד מלווה בשינוי במצב ההכרה - הרעלות, סמים, אלכוהול/גמילה, מחלות אנדוקריניות, חבלות ראש |
| הפרעה פונקציונלית | מצב הכרה תקין; הגורם המוחי אינו ידוע (למשל סכיזופרניה) |
ארבע השאלות המרכזיות בהערכת מצב חירום פסיכיאטרי
- האם הגורם אורגני או פונקציונלי?
- האם יש מצב פסיכוטי (פגיעה בביקורת המציאות)?
- האם הנבדק אובדני או מסוכן לאחרים?
- האם הנבדק מסוגל לדאוג לעצמו?
1
חלקי הבדיקה הפסיכיאטרית
| איך בודקים | |
|---|---|
| מצב הכרה והתמצאות | זהות, זמן, מקום - שינויים מכוונים לבעיה אורגנית-מוחית |
| מצב רוח (אפקט) | דיכאון ניכר - סכנה אובדנית; מאניה או אפקט לא-תואם - בעיה נפשית חמורה |
| הערכת סכנה אובדנית | לשאול ישירות באמפתיה: 'האם ניסית להתאבד או חשבת על כך?' - חלק הכרחי מהבדיקה גם ללא חשד ראשוני |
| ביקורת המציאות | מחשבות שווא (דלוזיות - רדיפה, גדלות) ותחושות שווא (הלוצינציות שמיעה/ראייה) |
| מודעות עצמית | 'האם לדעתך יש לך בעיה?' - חוסר מודעות מסבך את הטיפול |
אין להתווכח עם מחשבות שווא
אם נבדק מתעקש (למשל שהוא המשיח), אין להתווכח או לנסות לשכנעו שהוא טועה - הדבר עלול לפגוע בקשר הטיפולי. תגובה מומלצת: 'אני מאמין שאתה משוכנע שאתה המשיח.'
2
הקשר הטיפולי והאמפתיה
אמפתיה
היכולת לראות את נקודת המבט של הזולת ולתת לו הרגשה שאנחנו מבינים כיצד הוא מרגיש - לא מתוך הזדהות/רחמים/חברות, אלא כגורם מקצועי.
שלבי יצירת קשר טיפולי
- הציגו עצמכם בשם ובתפקיד.
- הביעו התחייבות לסייע.
- נהלו את המפגש בגובה העיניים.
- הימנעו מעימותים עם הנפגע.
- מסרו משוב תומך במפגש.
חשיבות מוכחת, לא פלצבו
יעילות הקשר הטיפולי בריפוי הפרעות נפשיות הוכחה בניסויים רבים, כולל ניסויי תרופות - במחקרי תרופות נוגדות דיכאון, השפעת הקשר הטיפולי עולה לעיתים על השפעת התרופה עצמה.
3
הרגעת מטופל פסיכיאטרי סוער
ארבע מטרות בטיפול במטופל סוער
- להבטיח את שלום המטופל, הצוות והנוכחים.
- לסייע למטופל להשיג שליטה רגשית והתנהגותית.
- להימנע ככל האפשר מהגבלות (קשירה).
- להימנע ככל האפשר מטיפול כפוי, שעלול להחריף את המצב הסוער.
עשר הנחיות לגישה למטופל הסוער (ארגון הפסיכיאטרים האמריקאים)
- כבדו את המרחב של המטופל.
- אל תהיו פרובוקטיביים.
- צרו קשר מילולי.
- היו מדויקים.
- זהו רצונות ורגשות.
- האזינו היטב.
- הסכימו או הסכימו שלא להסכים.
- הסבירו כללי התנהגות ושימו גבולות ברורים.
- הציעו ברירות והביעו תקווה.
- תדרכו את המטופל ואת הצוות.
הרגעה התנהגותית
לא ניתן להיות רגוע וחרד בעת ובעונה אחת - יצירת רגיעה גופנית (נשימה איטית ועמוקה) מביאה בהכרח לרגיעה נפשית. זהו הבסיס לכל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).