פגיעות בכלי דם (פגיעות וסקולריות) · פרק 10

הלם אנפילקטי, הלם ספטי והחייאת נוזלים

פתופיזיולוגיה וטיפול באנפילקסיס, קריטריוני SIRS/ספסיס, וסוגי נוזלים ומוצרי דם

מקור: רפואת חירום טרום־אשפוזית · עמ' 383-400

אנפילקסיס נחשב כיום גם להלם היפוולמי, לא רק דיסטריביוטיבי - עד שליש מנפח הדם יכול לזלוג מחוץ לכלי הדם תוך 10 דקות מתחילת התגובה, בעקבות חדירות יתר של דופן כלי הדם.

• הפסקת החשיפה לגורם (למשל הפסקת עירוי תרופה).
• אדרנלין תוך-שרירי - ההתערבות החשובה ביותר; מינון 0.5-0.3 מ"ג. ניתן לחזור כל 10 דקות עד 3 פעמים.
• אם אין תגובה לאדרנלין IM - אדרנלין IV: 20-10 מק"ג בפוש כל 5 דקות תחת ניטור.
• השכבה מיידית עם הרמת רגליים למניעת ירידה נוספת ב-preload (בהריון - שכיבה על צד שמאל).
• חמצן במסכה עם שקית העשרה 10 ליטר לדקה; החזר נוזלים מהיר - עדיפות לשני עירויים גדולים במקביל, ליטר-שני ליטר סליין.
• ונטולין באינהלציה (2.5-5 מ"ג) לקוצר נשימה - בנוסף לאדרנלין, לא במקומו.
• סטרואידים (סולומדרול 125 מ"ג IV) - מונעים תגובה חוזרת; אנטיהיסטמינים כטיפול משלים.

• חום גוף (PO) נמוך מ-36 או גבוה מ-38 מעלות.
• דופק גבוה מ-90.
• קצב נשימה גבוה מ-20.
• ספירת תאי דם לבנים גבוהה מ-12,000 או נמוכה מ-4,000.

• זיהום בקרומי המוח - הפרעות נוירולוגיות וקשיון עורף.
• זיהום בריאות - קוצר נשימה ושיעול פרודוקטיבי.
• זיהום במערכת העיכול - כאבי בטן, שלשולים מסריחים/מימיים, הקאות, יציאות דמיות.
• זיהום בדרכי השתן - צריבה, תכיפות ודחיפות במתן שתן, שתן דמי, כאבי בטן/מותניים.

• דם ישן חסר ב-2,3-DPG - מסיט את עקומת הדיסוציאציה שמאלה, כך שההמוגלובין משחרר פחות חמצן לרקמות למרות רמת המוגלובין תקינה.
• דם קר עלול לגרום להיפותרמיה חמורה, בייחוד בילדים.
• מיקרואגרגטים בדם מלא עלולים לגרום לפגיעה ריאתית (TRALI); חוסר טסיות דם (תוך 24 שעות) עלול לגרום לתרומבוציטופניה במתן מסיבי.
• רמת אשלגן גבוהה ו-pH חומצי (4.6) בדם ישן - עלולים להחמיר חמצת מטבולית בהלם.