פדיאטריה, רפואת ילדים · פרק 21

אנטומיה ופיזיולוגיה ייחודית לילדים

הבדלים התפתחותיים בין ילד למבוגר, ומדדים תקינים לפי גיל

מקור: רפואת חירום טרום־אשפוזית · עמ' 701-715

שני הבדלים עיקריים בין מבוגר לילד: גוף הילד קטן יותר, והאיברים ומערכות גופו עדיין אינם מפותחים דיים. גודל האיברים אצל הילד מתאים באופן יחסי לגופו הקטן - מה שנראה חסר משמעות אצל מבוגר עלול להיות רב-משמעות אצל ילד. לדוגמה, נפיחות של מ"מ אחד בחלל הפה עלולה לחסום את נתיב האוויר של תינוק, אך אינה מסוכנת אצל מבוגר.

• הראש גדול יחסית לגוף (כרבע מהגוף בתינוקות) - נטייה לפגיעות ראש ולדימומים מסוכנים מהקרקפת.
• עד גיל שנתיים הגולגולת אינה עצם אחידה - יש מרפסים (fontanels) שדרכם יכול להשתחרר לחץ תוך-גולגולתי; מרפס בולט מרמז על בצקת מוח או דימום פנימי.
• לתאי המוח יש פחות הגנה של נוזל השדרה (CSF) - אנרגיה קינטית עוברת ביתר קלות לרקמת המוח (דיפוזיה של הטראומה).
• הלשון גדולה יחסית לחלל הפה, הלרינקס גבוה וקדמי יותר, טבעת הקריקואיד היא המקום הצר ביותר בקנה (בניגוד למיתרי הקול במבוגר) - סיכון מוגבר לחסימת נתיב אוויר.
• תינוקות בחודשי החיים הראשונים נושמים כמעט אך ורק דרך האף (נשימת אף אובליגטורית) המאפשרת יניקה תוך כדי נשימה.

• אין עדיין שלד גרמי מלא - התמיכה בבית החזה מוטלת בעיקר על השרירים, שמתעייפים מהר ודורשים יותר חמצן.
• הצלעות אופקיות יותר ואינן מכסות את איברי הבטן העליונה (כבד, טחול) - הגנה מועטה על איברים אלה.
• קיר בית החזה דק, ולכן קולות הנשימה נשמעים ברורים וחזקים גם כשיש פגיעה - אין להיתפס לרושם מוטעה בהאזנה.
• הכבד והטחול גדולים יחסית ומכילים יותר דם - פגיעות כבד וטחול נפוצות בטראומת בטן בילדים.
• נפח הדם היחסי גדול יותר מאשר במבוגר (7-8% ממשקל הגוף לעומת 5-6%), אך במונחים מוחלטים קטן בהרבה - איבוד נפח קטן במ"ל יכול להיות משמעותי מאוד.

בלידה השלד מורכב בעיקר מסחוס; ספיגת סידן (calcification) הופכת אותו לעצם קשיחה רק לקראת סוף גיל ההתבגרות. עצמות רכות אלו נמעכות במקום להישבר, ולכן פגיעה פנימית נרחבת יכולה להתקיים גם ללא סימני שבר חיצוניים. מסת השריר הקטנה ושטח הפנים הגדול יחסית לנפח הגוף גורמים לנטייה מוגברת להיפותרמיה ולאיבוד נוזלים.

• לחץ דם סיסטולי תקין משוער = 70 + (2 × גיל בשנים) ממ"כ.
• ילדים מפצים על הלם ביעילות רבה על ידי כיווץ כלי דם היקפיים והעלאת קצב הלב - לחץ הדם יכול להישאר תקין עד לאיבוד של 25-30% מנפח הדם, ואז המצב מידרדר בפתאומיות ובמהירות.
• תפוקת הלב בילדים תלויה בעיקר בקצב הלב (לא ביכולת הכיווץ) - ברדיקרדיה בילדים עלולה לגרום להלם ולהיפוקסיה.
• לילדים אין מאגרי סוכר גדולים כמו למבוגרים - כל מחלה או פגיעה עלולה להשפיע על רמת הסוכר בדם, גם ללא רקע סוכרתי.

• יכולת הדיבור המפותחת מגיעה רק בגיל 3-4 - לפני כן הילד אינו יכול לתאר במדויק מה ומהיכן כואב לו, ולכן יש להתאים את מדד ההכרה (GCS) בהתאם.
• בעקבות פגיעה, פציעה או מחלה עלולה להופיע רגרסיה (חזרה אחורה בהתפתחות) - למשל פחד מזרים - הפוגעת בשיתוף הפעולה.
• הורה רגוע = ילד רגוע = טיפול רגוע וממצאים מדויקים יותר. אין להפריד בין ילד להוריו אלא אם יש צורך רפואי מובהק.