פרמקולוגיה ותרופות · פרק 23
עקרונות פרמקולוגיה בסיסיים
פרמקוקינטיקה ופרמקודינמיקה, מינון ותכנון עירוי, והמערכת הסימפתטית-פראסימפתטית
מקור: רפואת חירום טרום־אשפוזית · עמ'
817-828
1
פרמקוקינטיקה: ספיגה, פיזור וסילוק
קצב ספיגת תרופה לפי דרך המתן
| זמן עד תחילת השפעה | |
|---|---|
| IV / תמיסה / IO / תרסיס / IN | 30-60 שניות |
| SL (תת-לשוני) / Inh (אינהלציה) / ET (טובוס) | 1-5 דקות |
| IM (תוך-שרירית) / PR (פי הטבעת) | 5-20 דקות |
| SC (תת-עורית) / Transdermal / PO (דרך הפה) | 15-30 דקות |
עקרונות מפתח
- רוב התרופות עוברות בקלות את הממברנות המפרידות בין התאים למחזור הדם; ריכוזן גבוה יותר באזורים עם אספקת דם עשירה (לב, כבד, מוח).
- מחסום דם-מוח (BBB) מגביל מעבר של מולקולות גדולות/טעונות חשמלית למוח.
- האיבר העיקרי לסילוק וסינתוז תרופות הוא הכבד; הכליות מסננות את תוצרי התרופה מהדם.
- בהלם, זרימת הדם לכליות פוחתת - קצב הסינון והפינוי של התרופה מואט, ורמות התרופה בגוף נשארות גבוהות לזמן ארוך יותר.
- כשל כלייתי או כבדי מאריך משמעותית את משך השהייה של תרופה בגוף.
זמן מחצית חיים
משך הזמן הדרוש לירידת ריכוז התרופה בגוף למחצית מריכוזה ההתחלתי. מושג המאפשר להשוות בין משכי הפעילות של תרופות שונות - תרופה עם זמן מחצית חיים קצר (כמו אדרנלין) דורשת מתן חוזר תכוף יותר כדי לשמר את השפעתה.
2
פרמקודינמיקה: אגוניסט מול אנטגוניסט
| מנגנון | דוגמה | |
|---|---|---|
| אגוניסטית (Agonist) | נקשרת לקולטן ומפעילה שרשרת תגובות דומה לחומר הטבעי | אדרנלין - מתנהג כמו האדרנלין הטבעי בגוף |
| אנטגוניסטית (Antagonist) | נקשרת לקולטן וחוסמת את פעילותו, ובכך מונעת/מעכבת פעילות כימית טבעית | נלוקסון (נרקן) - נקשר לקולטני מורפין וחוסם את פעילות הסם |
אינדקס טיפולי (Therapeutic Index)
היחס בין הרמה הטיפולית של התרופה לרמתה הרעילה. אינדקס טיפולי צר (כמו בדיגוקסין) מחייב זהירות רבה - מנת יתר קטנה יחסית יכולה לגרום להפרעות קצב קטלניות, בעוד מנה נמוכה מדי אינה נותנת את האפקט הטיפולי הרצוי.
3
המערכת הסימפתטית והפראסימפתטית
| הגדרה | מוליך עצבי עיקרי | |
|---|---|---|
| סימפתטית | מתמודדת עם מצבי דחק - מגבירה תפוקת לב, קצב ועומק נשימה | קטכולאמינים: אפינפרין (אדרנלין), נוראפינפרין (נוראדרנלין) |
| פראסימפתטית | מופעלת במצבי רוגע - מפעילה מערכות עיכול והפרשה | אצטילכולין |
רצפטורים שכיחים ומיקומם
| מיקום | אפקט בהפעלה | |
|---|---|---|
| אלפא-1 (α1) | שריר חלק של כלי דם | כיווץ כלי דם פריפריים |
| בטא-1 (β1) | הלב | הגברת קצב ועוצמת כיווץ הלב |
| בטא-2 (β2) | שריר חלק של הסימפונות וכלי דם של שרירי השלד | הרחבת הסימפונות והרפיית שרירים |
| מוסקריני (Muscarinic) | סימפונות, לב, עין, מערכת עיכול (פראסימפתטי) | כיווץ סימפונות, ירידת קצב לב, כיווץ אישון, הגברת פריסטלטיקה |
| דופמינרגי | עורקים קורונריים, כלייתיים, כבדיים ומעיים | הרחבת כלי הדם |
4
בטיחות תרופות בהיריון
| משמעות | |
|---|---|
| Class A | מקובל לשימוש - מחקרים בבני אדם לא הראו סכנה |
| Class B | אפשר להשתמש - מחקרים בחיות לא הראו נזק, אין מחקרים מספקים בבני אדם |
| Class C | מקובל כאשר התועלת גדולה משמעותית מהנזק האפשרי |
| Class D | רק במצבי חירום מצילי חיים ללא אלטרנטיבה - נזק מוכח לעובר |
| Class X | לא להשתמש בהיריון - הנזק גדול מהתועלת ויש חלופה בטוחה יותר |
דוגמאות לפי סיווג
Class A: אטומידאט, לבטלול, מגנזיום. Class B: אירבנט, אקמול, הקסקפרון, זופרן. Class C: רוב תרופות ה-ALS (אדנוזין, אדרנלין, דופמין, קטמין ועוד). Class D: אמיודרון, אספירין, דורמיקום. Class X: אופטלגין.