עקרונות עבודה באירועים חריגים · פרק 26

מיון נפגעים בשיטת START/RPM

שלבי RPM (נשימה, פרפוזיה, הכרה) ודגשי מיון בילדים

מקור: רפואת חירום טרום־אשפוזית · עמ' 1024-1027

לאחר הפניית הנפגעים המתהלכים לנקודת ריכוז (סימון ירוק אוטומטי), מבצעים לשאר הנפגעים שלוש בדיקות פשוטות בשיטת RPM: Respiration (נשימה), Perfusion (פרפוזיה), Mental status (מצב הכרה).

• פותחים נתיב אוויר. אם המטופל אינו נושם - מסמנים זמנית לבן (טרם מוין), ואם אינו חוזר לנשום - מוגדר חלל (שחור).
• אם חזר לנשום או נושם נשימה לא יעילה (מתחת ל-8 או מעל 30 נשימות בדקה) - מסמנים דחוף (אדום) לאחר השלמת טיפול מציל חיים.
• אם נושם נשימות יעילות וטובות - ממשיכים לשלב הבא (פרפוזיה).

• בודקים איכות דופק רדיאלי ומילוי קפילרי (בזכירה שמילוי קפילרי מושפע מהסביבה ואינו מדד מדויק לחלוטין).
• דופק רדיאלי לא תקין (טכיקרדי/ברדיקרדי/לא נמוש) או מילוי קפילרי מעל 2 שניות - מסמנים דחוף (אדום).

• בודקים אם המטופל מסוגל לבצע פעולות פשוטות (לפקוח עיניים, ללחוץ יד) - תוך התחשבות בפגיעות שמיעה מהדף או פגיעות גפיים המונעות ביצוע פיזי.
• אינו מבצע הוראות פשוטות מסיבה נוירולוגית - דחוף (אדום). מבצע הוראות פשוטות - לא דחוף (ירוק), מועבר למיון שניוני.

• הכלל: כל מי שנראה כילד ימוין כילד. סדרי העדיפות זהים למבוגרים אך עם דגשים ייחודיים לגילאי שנה עד שמונה.
• ילד שאינו נושם גם לאחר פתיחת נתיב אוויר - בודקים דופק לפני קביעה שאינו בר הצלה.
• אם הדופק נימוש - מבצעים 5 הנשמות רצופות לפני שקובעים שאינו בר הצלה.
• הערכת הכרה לפי AVPU - ילד שפוקח עיניים רק לכאב או אינו פוקח כלל יתויג דחוף.