מבוא לרפואת חירום טרום-אשפוזית · פרק 1
רפואת חירום טרום-אשפוזית: עקרונות ורמות טיפול
שרשרת ההישרדות, דגמי מערכות בעולם ורמות הטיפול הבסיסי והמתקדם
מקור: רפואת חירום טרום־אשפוזית · עמ'
35-42
רפואת חירום טרום-אשפוזית
תחום העוסק בהצלת חיים בסיסית ומתקדמת עוד לפני הגעת המטופל לבית החולים - החל בזיהוי מצב החירום, דרך מתן טיפול ראשוני בזירה ועד לפינוי לבית החולים המתאים.
1
שרשרת ההישרדות
שרשרת ההישרדות מתארת את רצף האירועים הרצוי במקרה של דום לב, ומבטאת את חשיבות הקשר וההמשכיות בין כל חוליותיה - כל חוליה חלשה פוגעת בסיכויי ההישרדות של המטופל.
חמש החוליות (בסדר)
- קריאה לעזרה - עובר אורח או בן משפחה מזהה את מצב החירום ומתקשר למוקד (טלפון, וידאו או אפליקציה).
- החייאה בסיסית - הצוות/העובר אורח מעניק טיפול ראשוני לפי הנחיות תורן המוקד.
- מתן שוק חשמלי - שימוש בדפיברילטור בהקדם האפשרי.
- החייאה מתקדמת - טיפול על ידי מגיבים ראשונים וצוות רפואי מקצועי בזירה.
- טיפול לאחר החייאה - פינוי, לעיתים תוך כדי המשך פעולות החייאה, לבית חולים ייעודי להמשך הטיפול המתקדם.
2
חשיבות התגובה המיידית
תנאים לזמן תגובה מהיר
- חיוג מהיר ומקוצר למוקד החירום.
- מענה מהיר של תורן המוקד המקבל את השיחה.
- מסירת פרטים בסיסיים על מקום האירוע ואופיו.
- שיגור מיידי של צוותי רפואת חירום, במקביל למתן הנחיות רפואיות בסיסיות למתקשר.
3
רמות הטיפול הטרום-אשפוזי בעולם
ארבע קטגוריות טיפול טרום-אשפוזי
| מי מעניק | סוג הטיפול | |
|---|---|---|
| טיפול טרום בלתי מאורגן | ללא הכשרה רפואית (שוטרים, עוברי אורח) | פינוי בלבד, ברכב פרטי |
| BLS | חובשים (EMT) | טיפול בסיסי לא פולשני: חמצן, קיבוע, חבישה, פינוי בטוח |
| ALS | פראמדיקים | טיפול החייאה מתקדם - תרופות, נוזלים, ניהול נתיב אוויר |
| רמה גבוהה ביותר | רופאים | מגיבים בעצמם למקרי חירום בסביבתם |
בישראל
מד"א מספק את מלוא הטווח - מטיפול בסיסי (BLS) ועד טיפול מתקדם מאוד (ALS) - בכל אמבולנס או נט"ן יש חובש או פראמדיק המוסמך לכך.
4
שני הדגמים העיקריים של מערכות רפואת חירום
| דגם "צרפתי-גרמני" (Stay & Stabilize) | דגם "אנגלי-אמריקאי" (Scoop & Run) | |
|---|---|---|
| עיקרון | הבאת בית החולים אל המטופל | איסוף מהיר והבאה מזורזת לבית החולים |
| מי מטפל | רופאים בעלי הכשרה נרחבת | פראמדיקים וחובשים בפיקוח רפואי |
| פינוי לבי"ח | מועט - לרוב ישירות למחלקה הייעודית | רוב המטופלים - למיון, מיעוטם לאשפוז ישיר |
| דוגמאות מדינות | גרמניה, צרפת, יוון, מלטה, אוסטריה | ארה"ב, קנדה, ניו זילנד, אוסטרליה |
מד"א
מד"א משלב בין שני הדגמים לפי אופי האירוע ומצב המטופל - הטיפול הרפואי ניתן לרוב בזירה טרם הפינוי, אך מחלקות טיפול נמרץ וטראומה בבתי החולים בישראל מבוססות היטב.
5
מרכיבי מערכת רפואת חירום טרום-אשפוזית
- הכשרת הציבור הרחב - זיהוי מצבים מסכני חיים, מניעה ועזרה ראשונה בסיסית.
- מוקד טלפוני - חיוג מספר מקוצר (101 בישראל, 911 בארה"ב וקנדה, 112 באירופה), ללא תשלום.
- מגיבים ראשונים - עוברי אורח, מתנדבים ייעודיים, כבאות ומשטרה.
- צוות רפואת חירום - חובשים ופראמדיקים המגיעים באמבולנס/נט"ן ונותנים את הטיפול הרפואי המתקדם.
6
מי נעזר בשירותי רפואת חירום
- עד גיל 44 - גורם המוות העיקרי הוא טראומה (תאונות, אלימות, ניסיונות התאבדות).
- מגיל 44 ומעלה - רוב מקרי המוות ממחלות לב וכלי דם (אוטם, הפרעות קצב, שבץ מוחי).
- כ-50% ממקרי אוטם שריר הלב בישראל מגיעים בכוחות עצמם לחדר המיון - ללא ניצול היתרון של אק"ג מוקדם ופינוי ישיר לצנתור.
- האוכלוסייה המשתמשת הכי נרחבת בשירותי רפואת חירום היא מבוגרים בני 75 ומעלה עם מחלות כרוניות וניידות מוגבלת.
7
מסגרת חוקית ומימון
שירותי רפואת חירום פועלים לפי חוקים הקובעים את תחומי האחריות, רמות ההכשרה, הציוד המינימלי הנדרש, ודרכי הדיווח והתיעוד. הכפיפות המשפטית משתנה ממדינה למדינה - חלקן מפעילות שירות ממשלתי, חלקן שירות פרטי או מבוסס-מתנדבים, ובכולן יש רשות לאומית מפקחת.
הכוונה רפואית
מערך רפואת חירום המופעל על ידי פראמדיקים, אחיות או חובשים ללא נוכחות רופא זקוק להכוונה רפואית של מנהל רפואי, המתווה את הטיפולים המקובלים, גבולותיהם וסמכויות אנשי הצוות - ומבטיח פרוטוקולים תואמים לרמת הטיפול בחדרי המיון הקולטים.